a belated kedushas levi

Oren found the following on R"H:

זמרו לא-להים זמרו זמרו למלכנו זמרו (תהלים מז,ז). לבאר, כי בראש השנה וביום הכפורים שאז הוא המתקת הדין צריך האדם לחתוך את הדינים ולעבוד את הבורא במדת הרחמים ולא במדת דין ששופט את עמו, רק לאחוז במדת הרחמים וכמו האב שופט את בנו. והנה ידוע שא-להים, מרמז על דין. וזהו זמרו, כלומר תראו לחתוך זה המדה שלא ישב במדת דין שופט את עמו, רק כאב את הבן והוא יציל אותנו מכל דופי:

"Sing praises to God, sing praises" (Ps 47:7 - the Psalm we recite 7 times before shofar-blowing). To explain, that on New Year and on the Day of Atonement - for then is the sweetening (hamtakat?) of the judgment - a person must cut (through) the [strict] judgment and serve the Creator through the attribute of mercy and not through the attribute of judgment by which He judges His people, rather to grasp the attribute of mercy, and as a father who judges his son. And it is known that "Elokim" suggests judgment. And this is "sing" (z.m.r. - the root can also mean "to prune" (as in, cut a tree)), as if to say cut (through) this attribute, that He will not sit in the attribute of judgment judging His people, rather as a father [judging] the son, and He will save us from all bad.

It's no accident, presumably, that the medium of "cutting" through judgment to mercy is music...