fire and water

Two passages from the Yerushalmi:

תלמוד ירושלמי מסכת סוטה פרק ח דף כב טור ד /ה"ג
(following a discussion of how many commandments were on each of the two tablets, with possible answers of 5, 10, 20, 40)

חנניה בן אחי רבי יהושע אומר
בין כל דיבור ודיבור דיקדוקיה ואותותיה ממולאים בתרשיש כימא רבא
רבי שמעון בן לקיש כד הוה מטי להדין קרייא הוה אמר יפה לימדני חנניה בן אחי רבי יהושע
מה הים הזה בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים
כך בין כל דבר ודבר דיקדוקיה ואותותיה של תורה

אמר רבי תנחומא איתקשיית קומי רבי פינחס אתיא כרבי יודה ולא אתייא כרבי מאיר מה טעמא דרבי יודה לקוח את ספר התורה הזה על דעתיה דרבי יודה דו אמר איכן ספר תורה היה נתון כמין גלוסקוס עשו לו מבחוץ והיה ספר תורה נתון בתוכו מה טעמא דרבי מאיר ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה על דעתיה דרבי מאיר דו אמר אין מוקדם ומואחר בתורה ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך ואחר כך ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה

רבי פינחס בשם רבי שמעון בן לקיש
תורה שנתן הקב"ה עורה אש לבנה חרותה אש שחורה
היא אש ומוכללת באש חצובה מאש נתונה מאש מימינו אש דת למו /

Loosely translated:

Hananya the nephew of Rabbi Yehoshua says:
Between each and every commandment her details (dots?) and her letters are "filled with beryl" (Shir haShirim 5:14) like the large sea.
When Rabbi Shimon ben Lakish would arrive at this verse, he would say "Hanina nephew of R. Yehoshua taught me well.
just as in the sea, between one large wave and the next large wave are small waves,
So too between every thing (davar. ie commandment, dibbur?) the details and letters of the Torah. (The "wave" theme is a play on the beginning of the verse from Shir haShirim: "yadav gelilei zahav" - "gelilei" (rods) sounds like "gal" (wave))

[Return to aprevious thread in the discussion about teh size of the Holy Ark. According to one opinion, it would not have been large enough to accomodate both the tablets, the borken tablets, and the Torah scroll. That opinion holds that the scroll was placed not inside, but in a special compartment next to the Ark.]

Rabbi Pinhas in the name of Rabbi Shimon ben Lakish:

the Torah that the Holy One, blessed be He (KBH) gave, it's surface (orah?) was white fire engraved (with?) black fire

She is fire, and composed of fire, hewn of fire, given of fire, "from His right hand, a fiery-law for them" (Deut. 33:2)

תלמוד ירושלמי מסכת שקלים פרק ו דף מט טור ד /ה"א

חנניה בן אחי רבי יהושע אומר
בין כל דיבור ודיבור דיקדוקיה ואותיותיה של תורה ממולאים בתרשיש כימא רבא
רבי שמעון בן לקיש כד הוה מטי הדין קרייא הוה אמר יפה לימדני חנניה בן אחי רבי יהושע
מה הים הזה בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים
כך בין כל דיבר ודיבר דיקדוקיה ואותיותיה של תורה

אמר רבי תנחומא איתקשיית קומי רבי פינחס אתיא כר' יודה ולא אתיא כר' מאיר מה טעמא דרבי יודה לקוח את ספר התורה הזאת ושמתם אותו מצד ארון ברית יי' וגו' על דעתיה דרבי יודה דו אמר איכן היה ספר תורה נתון כמין גלוסקוס עשה לו מבחוץ והיה ספר תורה נתון לתוכו מה טעמא דרבי מאיר ונתתה את הכפרת על הארון מלמעלה וגו' על דעתיה דרבי מאיר דו אמר אין מוקדם ומואחר בתורה אלא ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך ואחר כך ונתתה את הכפורת על הארון מלמעלה

ר' פינחס בשם רבי שמעון בן לקיש
התורה שנתן לו הקב"ה למשה נתנה לו אש לבנה חרותה באש שחורה
היא אש מובללת באש חצובה מאש ונתונה מאש הדא הוא דכתיב מימינו אש דת למו

this is basically the same as the previous. notably, in the last segment, "harutah be-esh" instead of "harutah esh." I'm not sure if this changes the mening, just as I'm not sure which is really inscribed onto which from this formulation. also, "muvlelet" (mixed in) instead of "mukhlelet" (composed) of fire.


There is a parallel midrash in Bamidbar Rabbah:
במדבר רבה (וילנא) פרשה יג ד"ה טו טז ביום

ד"א מלאה קטרת שבין כל דבור ודבור שהיו כתובים בלוחות פרשיותיה ודקדוקיה של תורה היו כתובים ואתיא כההיא דאמר חנניה בן אחי ר' יהושע ידיו גלילי זהב אלו שני לוחות הברית שכתוב עליהן כתובים באצבע אלהים גלילי זהב מה הגלים הללו בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים כך בין כל דיבור ודיבור פרשיותיה של תורה היו כתובים ודקדוקיה

Here the "male" theme is picked up from a different verse, and the connection to "yadav gelilei zahav" is fleshed out - the two hands of God, as it were, are the two tablets, which are wave-like in that they contain small waves in between, etc.
Here, what is included in between is "parashiyot" (not "otiyot") and "dikdukiyot." the metaphor of large/small wavees is attributed to Rabbi Hananya himself, not to Resh Lakish's understanding of R. Hananya.


And one in Shir haShirim Rabbah:
שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ה ד"ה ב חנניה בן

ב חנניה בן אחי ר' יהושע אמר בין כל דבור ודבור פרשיותיה ודקדוקיה של תורה היו כתובין, ר' יוחנן כד הוה פשיט קרייה והוה מטי בדין פסוקא ממולאים בתרשיש, הוה אמר יפה למדני בן אחי ר' יהושע מה גלים הללו בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים, כך בין כל דבור ודבור פרשיותיה ודקדוקיה של תורה היו כתובים, ממולאים בתרשיש, זה התלמוד שהוא כים הגדול, הדא דאת אמר תרשישה, הדא מה דאת אמר כל הנחלים הולכים אל הים; מעיו עשת שן, זו תורת כהנים, מה הכרס הזה הלב מכאן והכרעים מכאן והוא בתוך, כך תורת כהנים שני ספרים מכאן ושנים מכאן והוא באמצע, עשת שן, מה עשת שן זה את עושה ממנה כמה יתדות, כמה רמחים, כך תורת כהנים יש בה כמה מצות, כמה דקדוקין, כמה קלים וחמורים, כמה פיגולים, כמה נותרות, כתובים בתורת כהנים.

Again, its parashiyot and dikdukiyot. Interestingly, the sage who expands upon Rabbi Hanina's position is not Resh Lakish but Rabbi Yohanan. Again, the "gal" drashah here is connected to the beginning of the verse, and the phrase ממולאים בתרשיש is the source of a new drashah: whereas previously it has been a general reference to how full of laws the tablets were, here it refers to the Talmud specifically. Not surprisingly for Shir ha Shirim Rabbah, this passage goes on to expound on all the phrases in the original verse from Shir haShirim, focusing on teh centrality of the Book of VaYikra and the Temple services.

I don't feel competent to try and claim which version is original, though I might be able to come up with an unsubstantiated hunch if I thought about it long enough...


Anyhow, the reason I bring these in is really the two Yerushalmi passages:

Two statements of Resh Lakish*, separated by the apparently unrelated leftover from a previous discussion, liken Torah to a sea of water and to fire written on fire.
Moreover, in the image of waves laws flow into each other, whereas in the fire-image the laws are as clearly delineated as black and white.

Resh Lakish seems quite taken with the fire-derashah, repeating how fiery the torah is in many ways. However, when it comes to this one verse he praises another person's water-imagery, blurring the boundaries of his own otherwise adament vision.

No punchline. Just neat.


*And here the alternative that this is Rabbi Yohanan becomes quite relevant...