fire and water

Two passages from the Yerushalmi:

תלמוד ירושלמי מסכת סוטה פרק ח דף כב טור ד /ה"ג
(following a discussion of how many commandments were on each of the two tablets, with possible answers of 5, 10, 20, 40)

חנניה בן אחי רבי יהושע אומר
בין כל דיבור ודיבור דיקדוקיה ואותותיה ממולאים בתרשיש כימא רבא
רבי שמעון בן לקיש כד הוה מטי להדין קרייא הוה אמר יפה לימדני חנניה בן אחי רבי יהושע
מה הים הזה בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים
כך בין כל דבר ודבר דיקדוקיה ואותותיה של תורה

אמר רבי תנחומא איתקשיית קומי רבי פינחס אתיא כרבי יודה ולא אתייא כרבי מאיר מה טעמא דרבי יודה לקוח את ספר התורה הזה על דעתיה דרבי יודה דו אמר איכן ספר תורה היה נתון כמין גלוסקוס עשו לו מבחוץ והיה ספר תורה נתון בתוכו מה טעמא דרבי מאיר ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה על דעתיה דרבי מאיר דו אמר אין מוקדם ומואחר בתורה ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך ואחר כך ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה

רבי פינחס בשם רבי שמעון בן לקיש
תורה שנתן הקב"ה עורה אש לבנה חרותה אש שחורה
היא אש ומוכללת באש חצובה מאש נתונה מאש מימינו אש דת למו /

Loosely translated:

Hananya the nephew of Rabbi Yehoshua says:
Between each and every commandment her details (dots?) and her letters are "filled with beryl" (Shir haShirim 5:14) like the large sea.
When Rabbi Shimon ben Lakish would arrive at this verse, he would say "Hanina nephew of R. Yehoshua taught me well.
just as in the sea, between one large wave and the next large wave are small waves,
So too between every thing (davar. ie commandment, dibbur?) the details and letters of the Torah. (The "wave" theme is a play on the beginning of the verse from Shir haShirim: "yadav gelilei zahav" - "gelilei" (rods) sounds like "gal" (wave))

[Return to aprevious thread in the discussion about teh size of the Holy Ark. According to one opinion, it would not have been large enough to accomodate both the tablets, the borken tablets, and the Torah scroll. That opinion holds that the scroll was placed not inside, but in a special compartment next to the Ark.]

Rabbi Pinhas in the name of Rabbi Shimon ben Lakish:

the Torah that the Holy One, blessed be He (KBH) gave, it's surface (orah?) was white fire engraved (with?) black fire

She is fire, and composed of fire, hewn of fire, given of fire, "from His right hand, a fiery-law for them" (Deut. 33:2)

תלמוד ירושלמי מסכת שקלים פרק ו דף מט טור ד /ה"א

חנניה בן אחי רבי יהושע אומר
בין כל דיבור ודיבור דיקדוקיה ואותיותיה של תורה ממולאים בתרשיש כימא רבא
רבי שמעון בן לקיש כד הוה מטי הדין קרייא הוה אמר יפה לימדני חנניה בן אחי רבי יהושע
מה הים הזה בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים
כך בין כל דיבר ודיבר דיקדוקיה ואותיותיה של תורה

אמר רבי תנחומא איתקשיית קומי רבי פינחס אתיא כר' יודה ולא אתיא כר' מאיר מה טעמא דרבי יודה לקוח את ספר התורה הזאת ושמתם אותו מצד ארון ברית יי' וגו' על דעתיה דרבי יודה דו אמר איכן היה ספר תורה נתון כמין גלוסקוס עשה לו מבחוץ והיה ספר תורה נתון לתוכו מה טעמא דרבי מאיר ונתתה את הכפרת על הארון מלמעלה וגו' על דעתיה דרבי מאיר דו אמר אין מוקדם ומואחר בתורה אלא ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך ואחר כך ונתתה את הכפורת על הארון מלמעלה

ר' פינחס בשם רבי שמעון בן לקיש
התורה שנתן לו הקב"ה למשה נתנה לו אש לבנה חרותה באש שחורה
היא אש מובללת באש חצובה מאש ונתונה מאש הדא הוא דכתיב מימינו אש דת למו

this is basically the same as the previous. notably, in the last segment, "harutah be-esh" instead of "harutah esh." I'm not sure if this changes the mening, just as I'm not sure which is really inscribed onto which from this formulation. also, "muvlelet" (mixed in) instead of "mukhlelet" (composed) of fire.


There is a parallel midrash in Bamidbar Rabbah:
במדבר רבה (וילנא) פרשה יג ד"ה טו טז ביום

ד"א מלאה קטרת שבין כל דבור ודבור שהיו כתובים בלוחות פרשיותיה ודקדוקיה של תורה היו כתובים ואתיא כההיא דאמר חנניה בן אחי ר' יהושע ידיו גלילי זהב אלו שני לוחות הברית שכתוב עליהן כתובים באצבע אלהים גלילי זהב מה הגלים הללו בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים כך בין כל דיבור ודיבור פרשיותיה של תורה היו כתובים ודקדוקיה

Here the "male" theme is picked up from a different verse, and the connection to "yadav gelilei zahav" is fleshed out - the two hands of God, as it were, are the two tablets, which are wave-like in that they contain small waves in between, etc.
Here, what is included in between is "parashiyot" (not "otiyot") and "dikdukiyot." the metaphor of large/small wavees is attributed to Rabbi Hananya himself, not to Resh Lakish's understanding of R. Hananya.


And one in Shir haShirim Rabbah:
שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ה ד"ה ב חנניה בן

ב חנניה בן אחי ר' יהושע אמר בין כל דבור ודבור פרשיותיה ודקדוקיה של תורה היו כתובין, ר' יוחנן כד הוה פשיט קרייה והוה מטי בדין פסוקא ממולאים בתרשיש, הוה אמר יפה למדני בן אחי ר' יהושע מה גלים הללו בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים, כך בין כל דבור ודבור פרשיותיה ודקדוקיה של תורה היו כתובים, ממולאים בתרשיש, זה התלמוד שהוא כים הגדול, הדא דאת אמר תרשישה, הדא מה דאת אמר כל הנחלים הולכים אל הים; מעיו עשת שן, זו תורת כהנים, מה הכרס הזה הלב מכאן והכרעים מכאן והוא בתוך, כך תורת כהנים שני ספרים מכאן ושנים מכאן והוא באמצע, עשת שן, מה עשת שן זה את עושה ממנה כמה יתדות, כמה רמחים, כך תורת כהנים יש בה כמה מצות, כמה דקדוקין, כמה קלים וחמורים, כמה פיגולים, כמה נותרות, כתובים בתורת כהנים.

Again, its parashiyot and dikdukiyot. Interestingly, the sage who expands upon Rabbi Hanina's position is not Resh Lakish but Rabbi Yohanan. Again, the "gal" drashah here is connected to the beginning of the verse, and the phrase ממולאים בתרשיש is the source of a new drashah: whereas previously it has been a general reference to how full of laws the tablets were, here it refers to the Talmud specifically. Not surprisingly for Shir ha Shirim Rabbah, this passage goes on to expound on all the phrases in the original verse from Shir haShirim, focusing on teh centrality of the Book of VaYikra and the Temple services.

I don't feel competent to try and claim which version is original, though I might be able to come up with an unsubstantiated hunch if I thought about it long enough...


Anyhow, the reason I bring these in is really the two Yerushalmi passages:

Two statements of Resh Lakish*, separated by the apparently unrelated leftover from a previous discussion, liken Torah to a sea of water and to fire written on fire.
Moreover, in the image of waves laws flow into each other, whereas in the fire-image the laws are as clearly delineated as black and white.

Resh Lakish seems quite taken with the fire-derashah, repeating how fiery the torah is in many ways. However, when it comes to this one verse he praises another person's water-imagery, blurring the boundaries of his own otherwise adament vision.

No punchline. Just neat.


*And here the alternative that this is Rabbi Yohanan becomes quite relevant...

pleasures of the flesh...

two major wastes uses of time have come into my life recently:

the first is a computer, which has helped me do some productive (Teaching/learning related) as well as some unproductive (card-game related) things. it has also facilitated a subscription to netflix which creates a bizzarre compusion to watch movies when we wouldn't otherwise (eg, erev shavuot). more importantly, it has allowed us to enjoy possibly the best wedding present ever, the simpson's 6th season on DVD.

Computer games may be worse for a marriage than television (not having the latter I can't say...), but real-live games can actually be a source of positive time-spent, hence...

the second acquisition is a chess set. now, while i did beat oren the first time we played he proceeded to destroy me rather embarassingly a number of times after that, until he started letting me take back obviously ridiculous moves and talking about strategy with me, etc, to the point where I have, in the span of a few short weeks (as they say), moved beyond, in my opinion, the "embarassingly bad" stage.
but chess is funny. we somehow think it's better than the simpson's, or solitairre, as a use of time because...what? because it requires strategy? because it's old? because if old men play it in the park it must be socially productive? not clear. the main reason i think it's better is that it involves interaction with another person as opposed to passively participating in something at the same time as they are passively participating in the same thing (simpsons) or actively doing something alone (solitairre). and you don't feel your braincells dying the way they do with stupid games. but i'm not sure how high chess ultimately ranks on the non-bitul-zman scale.
above or below cooking a nice dinner, for example?

the Baraita of r. Pinhas ben Ya'ir

In a belated daf-yomi-catch-up game I ran across this from about a week ago:

תלמוד ירושלמי מסכת שקלים פרק ג [דף מז טור א]

וכן היה רבי פנחס בן יאיר אומ' זריזות מביאה לידי נקיות נקיות מביאה לידי טהרה טהרה מביאה לידי קדושה קדוש' מביאה לידי ענוה ענוה מביא' לידי יראת חטא יראת חטא מביאה לידי חסידו' חסידו' מביאה לידי רוח הקדש רוח הקדש מביאה לידי תחיית המתי' תחיית המתי' מביאה לידי אליהו זכר לטוב

And so Rabbi Pihas bem Ya'ir would say:
eagerness and care* (zerizut and zehirut*) leads to cleanliness (nekiyut)
cleanliness leads to purity (taharah)
purity leads to holiness (kedushah)
**holiness leads to humility (anavah)
humility leads to fear of sin (yir'at het)
fear of sin leads to righteousness (hasidut)
righteousness leads to divine inspiration/the holy spirit (ruach ha-kodesh)
divine inspiration leads to the resurection of the dead (tehiyyat ha-metim)
resurection of the dead leads to Elijah of blessed memory.

*added in by many commentators b/c it appears in the Bavli, see below, though on their own zehirut and zerizut seem to be rather different...

**In the last mishnah of Sotah, probably a more reliable source, there is an extra step in between taharah and kedushah: perishah = separate-ness.

First, it's not at all clear how this fits into the context of the gemara - the previous statement is one by Rabbi Me'ir that one may perfomr me'ilah intentionally to make sure there is enough for terumat ha-lishkah - not immediately relevant...
(Unless one should be zariz=careful to avoid miscaculating and having to do so?)

In parallel passages in the Bavli(1) below and Yerushalmi (2) below, the connection is clearer, and one might be tempted to say that the word "ve-khen" in Shekalim is transposed from "mi-khen" elsewhere even though it's not super-relevant.

Anyway, amateur text-criticism aside, this statement was later used, famously, by RaMHa"L in his Mesillat Yesharim and thus, I'm sure, has been the subject of much discussion of which I am not aware. However, I did notice a neat comment in the Korban Ha-Edah (R. David Frankel, Berlin, 18th cent.) to shekalim I wanted to post, so here it is: (Hebrew typing kills me, so in English...)

"'...Hasidut': that is that he (the subject of our discussion fo character transformation) will do things that are beyond the letter of the law* in order not to come to any sin. 'leads to divine inspiration': since once he goes beyond the letter of the law They deal with him from heaven things that are outside of nature and let him know secrets of Torah."

Following the letter of the law does not connect you to deeper metaphyscial truths.
The law is like nature- it works fine and is God's handiwork, but the best life transcends both nature and jurisprudence. Neat.

[And rather different from RaMHa"L, who in one place sumarrizes Hasiddut:
נמצא כלל החסידות: הרחבת קיום כל המצות בכל הצדדין והתנאים שראוי ושאפשר.
"It turns out that the general principle of Hassidut: Expanding the fulfillment of hte commandments in all the facets and conditions that are possible."
he also makes consistent references to דקדוקי המצות - the details of the mitsvot - in the chassidut section. In this category, RaMHa"L includes lots of touchy-feely things one might easily also call "lifnim mi-shurat ha-din," but RaMHa"L himself, as far as I can tell, does not to call them that at all...]


*Interestingly enough, the Hebrew expression "lifnim mi-shurat ha-din" means "within the line of the law" - ie, not treading exactly on the permitted/forbidden line, but living well within its bouindaries. The imagery is similar, but not, to the functionally equivalent english idiom of "beyond the letter of the law," in which, rather than shrinking within the Laws limits, one expands upon them. There is something here about conceptions of law and ethics, etc.... maybe I'll think more abt it and write later.

(1)
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף כ עמוד ב

ת"ר +דברים כו /כג/+ ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה מכאן א"ר פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות זריזות מביאה לידי נקיות נקיות מביאה לידי פרישות פרישות מביאה לידי טהרה טהרה מביאה לידי (חסידות חסידות) +מסורת הש"ס [קדושה קדושה]+ מביאה לידי ענוה ענוה מביאה לידי יראת חטא יראת חטא מביאה לידי (קדושה קדושה) +מסורת הש"ס [חסידות חסידות]+ מביאה לידי רוח הקודש רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים וחסידות גדולה מכולן שנאמר +תהלים פט+ אז דברת בחזון לחסידיך ופליגא דרבי יהושע בן לוי דא"ר יהושע בן לוי ענוה גדולה מכולן שנאמר +ישעיהו סא+ רוח ה' אלהים עלי יען משח ה' אותי לבשר ענוים חסידים לא נאמר אלא ענוים הא למדת שענוה גדולה מכולן

(2)
תלמוד ירושלמי מסכת שבת פרק א דף ג טור ג /ה"ג

מיכן היה ר' פינחס בן יאיר אומר זריזות מביאה לידי נקיות נקיות מביאה לידי טהרה טהרה מביאה לידי קדושה קדושה לידי ענוה ענוה לידי יראת חט יראת חט לידי רוח הקודש רוח הקודש לידי חסידות חסידות לידי תחיית המתים תחיית המתים לידי אליהו זכרונו לברכה

this is directly after a discussion of being careful to eat food in a state of ritual purit, sitting in to the zerizut theme...

overheard in buffalo

old man to yound boy who held the havdalah candle:
[exaplins that height of havdalah candle-holding predicts height of spouse. then:]
"you better be careful. look what happened to that guy (motions at oren)"