ספר אבודרהם מעריב של שבת ד"ה ומקדש ש"צ

. והטעם שאין אומרים בשבת אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון כמו בימים טובים לפי שבמרה נצטוו על השבת שנאמר (שמות טו, כה) שם שם לו חוק ומשפט ושם נסהו ואמרו ז"ל שבת ודינין במרה אפקוד. ועדיין לא בחר בהם הקדוש ברוך הוא עד שנתן להם התורה אבל כשנצטוו על ימים טובים כבר נתן להם התורה ובחר בהם ולכך אין אומרים בשבת אשר בחר בנו. וגם רוממנו מכל לשון לפי שהוא על שם (תה' ל, ב) ארוממך ה' כי דליתני כלומר נסים גדולים עשית לי שדליתני על אויבי ולכן ארוממך. וימים טובים נצטוו בהם על ידי נסים ונפלאות שעשה עמהם הקב"ה אבל שבת לא נצטוו בו על ידי נסים ונפלאות אלא על שם ששבת בו ממלאכה ולכך אין אומרים בשבת ורוממנו מכל לשון. ומזה הטעם אומרים גם כן בתפלות ימים טובים אתה בחרתנו וכו' ורוממתנו.

translation and thougts (perhaps forthcoming) [follow].

The reason that we do not say "Who chose us from all nations and exalted us of all tongues" as (we do) on holidays: because at Marah they were commanded about the Sabbath, as it is said (Ex. 15:25) "There He placed for him a statute and a law and there He tested him," and they ob"m (our sages), said "Sabbath and laws ('dinim' - civil laws?) at AMrah were commanded.' And the KB"H had still not chosen them until He gave them the Torah. But when they were commanded regarding the holidays He had already given them the Torah and chosen them, and therefore we do not say "Who chose us" on shabbat. And also, "exalted us from all tongues" (is omitted on shabbat) because it is (said) in reference to "I will exalt You, Hashem, for You have raised me up [and not allowed my enemies to rejoice over me]" (Ps. 30:2) That is to say, You have done great miracles for me, that You raised me over my enemies, and therefore I will exalt You. And the Holidays - they were commanded about them due to miracles and wonders that the KBH did with them, but Shabbat - they were not commanded about it due to miracles and wonders, rather because He rested therein from creative work (melakhah). And therefore we do not say on shabbat "and exalted us from all tongues...."

notes:
1- the limmud re: ve-romemanu is wierd. it uses a pasuk in which we are r.m.m. God in response to situation X (miracles) to prove that God being rmm us means God's doing X for us. wierd.
2- more centrally, the idea of shabbat as being uniquely Jewish, but pre-sinai (=pre-covenental, to some degree) is super-interesting. perhaps this indicates that shabbat is somehow a prerequesite for the covenant at Sinai?